חיפוש
  • Or Adini

קורונה יכולה להיות סיבה לביטול חופשה וגם לקבלת החזר כספי

עודכן ב: 16 אפר 2020

נגיף (וירוס) הקורונה החדש או בשמו הרשמי: COVID-19, הוא וירוס ממשפחת נגיפי הקורונה הכוללת מעל 1,000 זנים שונים. במרבית המקרים וירוסים ממשפחה זו פוגעים בבעלי חיים, אולם, ישנם מספר מקרים בהם הווריאציות השונות פוגעות דווקא בבני אדם. המוכר שבהם (קודם להתפרצות המגפה הנוכחית בשלהי שנת 2019), היה הנגיף אשר הביא למחלת ה-SARS.

על מנת להרחיב את הידע לגבי המחלה באופן כללי ניתן לראות דף מידע ייעודי לעניין זה באתר משרד הבריאות, בקישור:

https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx.

על מנת למזער את כמות הנדבקים במחלה ולמגר את התפשטותה בישראל, משרדי הממשלה (ובעיקר משרד הבריאות ומשרד החוץ) מבצעים מהלכים רבים. מהלכים אלו כוללים פרסומים והנחיות מסוגים שונים. כחלק מההנחיות הללו, פורסם תחילה צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, הקובע בין השאר כי אזרחים החוזרים ממדינות מסוימות צריכים להיכנס לבידוד בביתם למשך 14 ימים; פורסמו אזהרות מסע למספר מדינות (לרבות לאיטליה ולסין); בימים אלה נקט משרד הבריאות בצעד מרחיק לכת לפיו הורחבה תחולת הצו, ועתה מוטלת חובת בידוד על כל השבים לישראל מכל יעד בעולם למשך 14 ימים ממועד חזרתם לישראל ;בנוסף פורסם והוזכר במקורות שונים כי משרד הבריאות ממליץ שלא לטוס לחו"ל באופן כללי (תוך דגש על מספר ערים ומדינות בעולם).

כתוצאה מהכתוב מעלה ומסיבות נוספות (לרבות החשש לשהות תקופה ארוכה בבידוד והפחד להדביק אנשים אחרים), ענף התיירות העולמי חווה משבר אשר כבר בתחילתו מסתמן כאחד הקשים בהיסטוריה. בתקופה האחרונה, לצד ירידה ניכרת ברכישת כרטיסי טיסה והזמנת מלונות בחו"ל על ידי ישראלים, ישנם גם ישראלים רבים שרכשו כרטיסי טיסה והזמינו מלונות ואשר עתה חוששים לצאת מן הארץ ומנסים לבטל את הזמנותיהם.

אדם אשר שילם על חופשה ורוצה לקבל חזרה את כספו יכול לעשות כן במספר מקרים. העיקריים שבמקרים אלו הם: (1) ביטול עסקה לפי חוק הגנת הצרכן; (2) החזר מחברות הביטוח למי שרכש ביטוח עבור הנסיעה; (3) ביטול על פי החלטת ספק השירות; (4) ביטול לפי הסכם הרכישה שבין הצדדים; (5) ביטול על ידי בית המשפט.


1. ביטול לפי חוק הגנת הצרכן

חוק הגנת הצרכן מאפשר ביטול וקבלת החזר כספי בסוגים רבים של עסקאות, העיקרי לענייננו היא האפשרות לבטל "עסקת מכר מרחוק", ולקבל החזר בתנאים מסוימים.

עסקת מכר מרחוק מתרחשת כאשר אדם מזמין מוצרי תיירות (בדרך כלל מלון, טיסה או גם וגם) באינטרנט או בטלפון. מאחר ונכון לשנת 2020 מרבית החופשות נרכשות באחת מהדרכים הללו, ישנה אפשרות לביטול חופשות ולקבלת הכספיים ששולמו בחזרה. אולם, על מנת לעשות כן יש לעמוד בתנאים הבאים:

· ניתן לבטל עסקה לא יאוחר מ- 14 ימים (לא כולל יום ההזמנה) מהיום בו בוצעה העסקה או מהיום שבו נתקבל חוזה/טופס גילוי נאות (לפי המאוחר) ובתנאי שנותרו למעלה מ-7 ימים עד למועד מתן השירות.

· אזרחים ותיקים, עולים חדשים ואנשים בעלי מוגבלויות, זכאים לבטל עסקת מכר למשך תקופה מורחבת. במקרה בו לפני לביצוע העסקה נוהלה שיחה רציפה (בד"כ בטלפון או בצ'ט) בין הרוכש למוכר השירות, החוק מאפשר ביטול של העסקה עד ל- 4 חודשים (בניגוד ל- 14 ימים) לאחר יום ההזמנה (או היום בו נתקבל חוזה/גילוי נאות לגבי העסקה).

בביטול לפי חוק הגנת הצרכן, דמי הביטול יהיו 5% משווי העסקה או 100 ₪ - לפי הנמוך מביניהם. יש לשים לב כי במקרה שנרכשו מספר כרטיסי טיסה, כל כרטיס טיסה יחושב כעסקה עצמאית לעניין זה.

להרחבה לגבי ביטול עסקה לפי חוק הגנת הצרכן, ראו את ההודעה שפרסמה בנושא זה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן באתר הרשות. בפרסום זה, מידע רשמי ומסודר לגבי אפשרויות הביטול שהוזכרו לעיל וכן מענה לשאלות נפוצות בהקשר של ביטולי טיסות, מלונות וחופשות.


2. החזר מחברות הביטוח

במקרים רבים, יחד עם רכישת כרטיסי הטיסה והזמנת חדרי מלון, בוחרים הצרכנים לרכוש ביטוח המכונה ביטוח "ביטול טיסה" או "ביטול חופשה" אשר לרוב, על פי בחירת הצרכן, כולל כיסוי לעלות החופשה (טיסות ומלון) וכיסוי נוסף עבור שירותי תיירות אחרים. במקרה שנרכש ביטוח מסוג "ביטול טיסה" וברצונו של הרוכש לבטל את החופשה שרכש, מומלץ לפנות בדרישה לחברת הביטוח והכל בהתאם לתנאי הפוליסה שנרכשה. מאחר וישנו דמיון רב בין הפוליסות השונות המוצעות בשוק, ראינו לנכון להדגיש מספר נקודות אשר עשויות להיות רלוונטיות לרוב הפוליסות:

א- במקרים רבים, על פי תנאי הפוליסה, נדרש המבוטח לבטל את טיסתו, הזמנת המלון ושירותי תיירות אחרים, טרם פנייתו לחברת הביטוח.

ב- לרוב, הביטוח מכסה רק את ההוצאות שהמבוטח לא הצליח לקבל עבורן החזר מהספק לאחר הביטול, ובנוסף הכיסוי ניתן רק עבור הטיסות או חבילות הנופש אשר בוטחו ובכפוף לסכום המקסימאלי שהוגדר ע"י המבוטח.

ג- במרבית הפוליסות, במקרה שחברת התעופה היא שהודיעה על ביטולה של טיסה, קודם לשליחת הודעה על ביטול החופשה לחברת הביטוח (על ידי המבוטח), קיים סעיף המחריג את חבות המבטחת וקובע כי במקרים אלו האחריות לפיצוי מוטלת על חברת התעופה בלבד.


3. ביטול טיסה על ידי ספק השירות

מאחר וחברות התעופה השונות בוחרות להתמודד עם המשבר בדרכים שונות, מומלץ למי שרכש כרטיס טיסה לבדוק באתר החברה מידע נוסף בדבר מדיניות החברה בנושא זה. לדוגמא, במקרה של ביטול הטיסה על ידי חברת התעופה, הכספים ששולמו יוחזרו ללקוח בשל ביטול החוזה(הן בשל עקרונות של דיני החוזים והן בהתאם לחוק שירותי תעופה). כמו כן, ישנן חברות תעופה אשר מאפשרות ביטול טיסות ליעדים איטליה וסין (בלבד) בהחזר מלא, ישנן חברות תעופה אשר מאפשרות לשנות או לדחות מועדים של כרטיסי טיסה קיימים בחינם או בתשלום סמלי בלבד וישנן חברות אשר אינן משנות דבר בהשוואה לפעולתן בימים "רגילים". על כן במקרה בו חברת התעופה מטיבה עם הצרכן, מאוד כדאי לשים לכך לב ולשקול לפעול בהתאם.

ככל שהנושא איננו מוסדר באופן אחר המיטיב עם הצרכן (באמצעות מדיניות החזרים המפורסמת באתר החברה), יש לבחון את תחולתו של חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 על המקרה. החוק מסדיר את המקרים בהם רוכש כרטיס טיסה זכאי להשבה ולפיצוי.


4. ביטול לפי הסכם הרכישה שבין הצדדים

כל רכישה של שירות, כמו טיסה, מלון, השכרת רכב ואחרים מהווה חוזה (הסכם) בין הצרכן לחברה. בחלק מהמקרים, מעורב גם סוכן נסיעות המשמש כמעין מתווך, גם ההתקשרות עמו מהווה חוזה. במרבית המקרים, מוזכרים תנאים אשר יאפשרו לבטל את החוזה במקרים כאלו ואחרים. הדבר נכון במיוחד לחוזים בעולם התיירות, ענף בו חוזים מבוטלים באופן יחסית תדיר. על כן, למרבית החברות אשר מספקות שירותים ובמרבית החוזים מול החברות האלו, ישנם סעיפים המתייחסים לנושא של ביטול. המוכר שבהם הוא הסעיף הקובע שכרטיס טיסה או תשלום בעבור מלון ניתן להחזר (או לביטול)- Refundableאו שאינו ניתן להחזר (או לביטול)- Nonrefundable.

במקרים בהם ישנה אפשרות חוזית סבירה לבצע ביטול לפי החוזה (בעיקר כאשר ההפסד הכספי איננו משמעותי מאוד) ושהאפשרויות האחרות יקרות יותר או בעייתיות מסיבות אחרות, ניתן לנצל את הסעיפים החוזיים שנקבעו בין הצדדים, על מנת להחזיר לפחות חלק ממה ששולם עבור הנסיעה.

כדאי לשים לב כי ככל שמדובר ברכישת כרטיסי טיסה וחבילות נופש בימים אלה, לצורך חופשה עתידית, חברות תיירות (ובעיקר חברות תעופה) רבות, מודעות למשבר ולחששות בקרב הצרכנים והשכילו להציע ללקוחותיהם הצעות חוזיות טובות יותר בכל הקשור בביטול. כך למשל ישנן חברות תעופה אשר מציעות אפשרות לביטול או שינוי טיסות בחינם או בסכום מופחת, לחלק מהיעדים או לכולם, לפי תאריכים מוגדרים, מדינות מוגדרות ועוד.


5. ביטול על ידי בית המשפט

ככל שלא צלחה דרכו של הרוכש לבטל את החופשה המתוכננת, ניתן ואף רצוי להגיש תביעה מתאימה בפני בית המשפט.

מאחר ובדרך כלל העלויות של חופשה הן נמוכות באופן יחסי, מומלץ להגיש תביעות אלו לבית המשפט לתביעות קטנות. בתי משפט אלו מוסמכים לדון בתביעה ככל שהנזק הנתבע אינו עולה על 34,000 ₪ (הסכום המירבי שניתן לתבוע בשנת 2020 בתביעות קטנות).

בהקשר של ביטול ההסכם באמצעות בית המשפט, חשוב להדגיש כי על פניו קיים הבדל בין מדינות אשר קיימות לגביהן אינדקציות שונות המצביעות על עוצמת סיכון גבוהה יותר (כגון מדינות בהן שיעור החולים ביחס לגודל האוכלוסיה גבוה יחסית, או יעדים ספציפיים אשר בהם עוצמת הסיכון להידבקות בנגיף גבוהה יותר) לכאלו שבהן עוצמת הסיכון פחותה. חופשה ואף טיסה לחלק מהיעדים השונים אשר פורסמו לגביהם אזהרת מסע או שיש לגביהם חובת בידוד (לשבים ממנה) היא למעשה פעילות כמעט בלתי אפשרית. בלתי אפשרית, הן במישור המעשי בשל ביטולי טיסות לאותו היעד והן ברמה המהותית בשל הרצון לקיים את ההנחיות של הרשויות השונות בדבר התמודדות עם נגיף הקורונה, והיעדר האפשרות המעשית לממש חופשה או פעילות עסקית במדינות אלו.

ניתן לראות כי נכון לתחילת מרץ 2020, (וטרם הרחבת חובת הבידוד על כל השבים מחו"ל) במקרים בהם מדובר על ביטולי טיסה ליעדים אשר פורסמה אזהרת מסע רשמית בקשר אליהם, מרבית חברות התעופה פועלות ומאפשרות את ביטולן של הטיסות והשבת הכספים לרוכשים. ביטול מתאפשר בחלק מהמקרים גם כאשר החוזה קובע אחרת וגם במקרים החורגים מהתנאים הקבועים בחוקים המוזכרים במאמר זה (ויש להניח כי הדבר נעשה לא רק בכדי לשרת את תדמית החברה אלא גם עקב בחינת הסיכונים המשפטיים).

ישנן שלוש עילות עיקריות אשר על בסיסן יוגשו תביעות לביטול חוזה בנסיבות אלו:

א. סיכול חוזה:

סיכול חוזה, כהגדרתו בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הוא מצב בו הפרת החוזה נובעת מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען.

כאמור, קשה לצפות בעת הזו כיצד יתייחסו בתי המשפט למקרים בהם חברת התעופה וחברות אחרות בתחום התיירות לא יאפשרו השבת הכספים בגין ביטולים, כל מקרה הוא לגופו ונבחן על בסיס הנסיבות הפרטניות שלו. כעקרון אנו מניחים שבמקרים של ביטול עקב פרסומן של אזהרות מסע רשמיות (או חובת בידוד בשיבה לארץ) קיים סיכוי רב שתתקבל הטענה שיש לבצע השבה בשל סיכול חוזה. המועצה הישראלית לצרכנות גם היא רואה את המצב המשפטי כמתואר לעיל ואף פרסמה זאת במספר מקרים שונים.

חשוב לציין שככל שתתקבל הטענה כי מדובר במקרה של סיכול חוזה, תקום לרוכש הזכות להשבת הכספים, אך אופן מימושה של זכות זו (או למעשה קביעת אופן ההשבה – השבה חלקית/מלאה) נתון להחלטתו של בית המשפט אשר רשאי להכריע בשאלה על פי נסיבות העניין.

אנו מאמינים כי ככל שהאינדיקציה לסיכון או לפגיעה אפשרית בנוסע גדולה יותר, כך הסיכוי שבית המשפט יכריע כי התקיים סיכול חוזה גדולה יותר. כך למשל, במקרים בהם לא פורסמה אזהרת מסע למדינה מסוימת, אך ישנן אינדיקציות אחרות לסיכון הנובע מטיסה לאותה מדינה, קיים סיכוי (גם אם נמוך יותר) שתתקבל הטענה של סיכול חוזה. דוגמא לכך תהיה פרסומים לגבי התפרצות המחלה במדינה מסוימת או באזור ספציפי באותה מדינה, ללא התייחסות רשמית של מדינת ישראל לנושא (מלבד עצם הטלת חובת הבידוד, אשר כאמור חלה על כל השבים מחו"ל ומכל יעד). קבלתה של טענת הסיכול, תאפשר לבית המשפט לקבוע ביטול חוזה והשבת כספים לצרכן.

· לניתוח משפטי מורחב בנושא זכות הביטול של הצרכן של עסקאות תיירות בטענה של סיכול חוזה עקב אזהרות מסע ובמקרים נוספים, ראו את המאמר שפורסם באתר המועצה הישראלית לצרכנות - https://www.consumers.org.il/item/travel_warning

· לרשימת המדינות אליהן פורסמה אזהרת מסע, ראה את אתר המטה לביטחון לאומי http://www.nsc.gov.il/he/Travel-Warnings/Pages/allwarnings.aspx ואת הדף "המלצות לנוסעים לחו"ל" באתר משרד החוץ.

ב. עקרונות כלליים:

עקרונות משפטיים כגון תום לב, רשלנות ואיתור מונע הנזק הטוב ביותר (מונח מדיני הנזיקין) יכולים לסייע לשופט להכריע לטובת הרוכש, גם במצבים אשר לגביהם לא נתקבלה טענת סיכול. על פי עקרונות אלו שופט יכול להכריע שתובע אשר ביקש לנפוש בחו"ל, רשאי לבטל את שירותי התיירות שרכש ולהשיב לו את כספו. האמור לעיל נכון בעיקר במקרים בהם ישנה אינדיקציה חזקה להתנהלות לא ראויה מצד ספק השירותים, כשישנה אינדיקציה חזקה לכך שספק השירות יכול היה להקטין את הנזק ובחר שלא לעשות זאת ובעיקר במקרים בהם תנאים אלו מתקיימים במקביל.

ג. חוק עשיית עושר ולא במשפט:

ישנם מקרים בהם גם חוק זה יוכל לסייע לרוכש המעוניין להשיב חזרה כספים שהשקיע בחופשה אשר לא התקיימה. חוק זה יהיה רלוונטי בעיקר במקרים בהם הרוכש נפגע אבל גורם אחר הרוויח שלא בצדק ובעיקר במקרים בהם אותו הגורם היה יכול למנוע את ההפסד מבלי להפסיד דבר בעצמו. דוגמא לכך יכולה להתקיים כשאדם הזמין שירותים שונים מסוכן נסיעות אשר סירב להשיב לו את כספו, לא סייע לבטל או להקטין את הנזק שנוצר ללקוחו ובעיקר במצב בו לאותו הסוכן לא הייתה כל סיבה סבירה לא לעשות כן.


*** תוכנו של מאמר זה אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי על ידי עורך דין ונועד לשמש כמידע כללי בלבד, כל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים שבמאמר היא באחריות המשתמש בלבד.


כתיבה ועריכה:

עו"ד ומגשר אור עדיני, שותף מייסד - מתמחה בדיני משפחה ומשפט מסחרי, ובתוך כך בעריכת הסכמים, ניהול הליכים משפטיים בכל הערכאות וכן בגישור וישוב סכסוכים.

עו"ד עופר פרסטר, שותף מייסד - מתמחה במשפט מסחרי, ודיני עבודה. בתוך כך עוסק בעריכת הסכמים, כמו גם בייצוג וליווי משפטי של יחידים ושל תאגידים בכל הערכאות המשפטיות, בבוררויות ובהליכי גישור.

62 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

צוואה הדדית - הגנה על בן/ת הזוג והילדים

1. הקדמה: "בעולם הזה לא קיים דבר וודאי מלבד מוות ומיסים" - בנג'מין פרנקלין. בזמן שעל הנושא של מיסים עוד ניתן להתווכח, מחזור החיים של בני האדם נגמר תמיד באותה הצורה. על פי החוק הישראלי (ובפרט חוק הירוש

מהו ייפוי כוח מתמשך ולמה לעשותו?

רבים מאיתנו מפחדים ממצב של אי כשירות מנטלית לא פחות משאנו חוששים ממות או מנכות פיסית קשה. במצב בו אדם אינו יכול לדאוג לעצמו בשל כשלים קוגניטיביים, מתגלעים קשיים רבים מאוד, הן עבורו והן עבור הקרובים לו

מכירה בהקפה ("תרשום לי")

בחנויות מכולת שכונתיות רבות ניתן לשמוע את צמד המילים "תרשום לי", אשר לרוב מעידות על עסקת מכר בהקפה - הלקוח משלם אחת לחודש, בתאריך מוסכם, עבור הקניות שביצע במהלך החודש שחלף. דא עקא, אותם בעלי חנויות נא